רשימת חיסונים לטיול בהודו​

הבהרה – כותב המאמר אינו רופא ואינו בא להמליץ על שום טיפול. המידע בנושא חיסונים להודו והמלצות בריאותיות במאמר הבא מועתק מאתר משרד הבריאות ומאתר מרפאת “מור למטייל“. המידע ניתן כשירות לגולשי האתר ואין להסתמך עליו.
המאמר הבא מכיל מידע בנוגע לחיסונים להודו והמלצות בריאותיות טרם הטיסה. חובה להתייעץ עם רופא טרם החלטה אם ואיזה חיסונים לעשות לפני טיסה להודו או לכל מקום אחר. המידע בכתבה הבאה מוגש כשירות לגולשי האתר ולא מהווה תחליף להתייעצות עם רופא.

 

במהלך השהייה בחו”ל עלולים המטיילים להידבק במחלות. רמת הסיכון להידבקות במחלות שונה מארץ לארץ. 

באופן כללי, רמת הסיכון עולה כאשר:

  • רמת התברואה נמוכה יותר
  • תנאי השהות בחו”ל קשים יותר (טיול תרמילאים)
  • משך השהות ארוך יותר
מומלץ לנוסעים לחו”ל להתייעץ בצוות מרפאת מטיילים לגבי הצורך בחיסונים ובטיפול מונע. זאת לפחות 6 שבועות לפחות לפני מועד הנסיעה, מכיוון שיש חיסונים הניתנים כסדרה. ההחלטה על מתן חיסון, השלמת חיסונים או טיפול מונע ניתנת לכל אדם באופן פרטני.
במרפאות מטיילים בלשכות הבריאות (קיימות מרפאות מטיילים גם בקופות החולים, בבתי חולים וכד’). ההחלטה נעשית על בסיס מצבו החיסוני של הנוסע, תנאי הנסיעה ומשך השהייה.

כאמור, להבטחת האפשרות להשלמת כל החיסונים המומלצים, רצוי לפנות בהקדם למרפאת המטיילים – מומלץ לפנות למרפאת המטיילים לפחות 6 שבועות לפני הנסיעה.

חיסונים להודו

  1. דלקת כבד A – מומלץ לכל המטיילים.
  2. טיפוס הבטן – מומלץ לכל המטיילים.
  3. דלקת כבד B – מומלץ למתכננים שהות ארוכה ו/או כאלה המתכננים טיול אתגרי ועלולים להיפצע. כמו כן, מטיילים המתכננים טיפול רפואי/טיפולי שיניים/קעקועים או פירסינג, יש לזכור שצהבת מסוג B מועברת גם במגע מיני.
  4. חצבת, אדמת, חזרת – מומלץ לכל אחד להיות מחוסן לפי לוח החיסונים של משרד הבריאות.(2 חיסוניםם בגיל שנה ובכתה א) ילידי 1957 עד 1977 חוסנו על ידי חיסון אחד וכדאי להשלים מנה נוספת שלל החיסון.
  5. דיפתריה, טטנוס, שעלת – מומלץ לכל אחד להיות מחוסן כל 10 שנים (בנסיבות מסוימות כל 5 שנים).
  6. קדחת מוח יפנית – בד”כ לא מומלץ למטיילים בטיול קצר .למתכננים שהייה ארוכה מומלץ לרוב התרמילאים בצפון הודו בין אפריל לנובמבר. למטיילים בדרום הודו מומלץ במשך כל השנה. 
  7. כלבת – יש סיכון לכלבת בכל המדינה, לכן מומלץ למטיילים השוהים זמן רב בהודו או יש סיבה אחרת שהם יהיו בסיכון (מקומות מאד מרוחקים / עבודה עם בעלי חיים)

חיסונים להודו

 תרופות שכדאי לקחת לנסיעה להודו:

מומלץ לרוב התרמילאים לקחת תרופה נגד מלריה. בכל מקרה יש להתמגן נגד יתושים (חומר דוחה יתושים ובגדים ארוכים).

שלשול המטייל: סיכון בינוני בכל המדינה , יש להקפיד על היגיינת מים ומזון.
במקרה של שלשול ניתן לטיפול עצמי ע”י אזיטרומיצין. מרשם והסבר פרטני יינתנו ע”י הרופא במרפאה.

 מחלות נפוצות בהודו 

  1. שחפת – נפוצה באוכלוסייה מקומית. אנשים בסיכון גבוהה להידבק יכולים לבצע בדיקת מנטו לפני הנסיעה.
  2. קדחת דנגי – המחלה מועברת ע”י עקיצת יתוש (בד”כ עוקץ בשעות היום). אין חיסון – יש להתמגן בפני עקיצות. הסיכון להידבק קיים בכל המדינה.
  3. צ’יקונגוניה – המחלה מועברת ע”י עקיצת יתוש. אין חיסון – יש להתמגן בפני עקיצות (בעיקר ביום).
  4. זיקה – אין מידע אפידמיולוגי תקף.
  5. נשיכות בעלי חיים – הכלבת נפוצה באזורים מסוימים. במקרה של נשיכה יש לשטוף היטב משך 15 דקות עם מים וסבון ולפנות לטיפול רפואי מידי!
  6. נשיכת קופים – מעבירים מחלות כגון כלבת והרפס B במקרה של נשיכה יש לשטוף היטב משך 15 דקות עם מים וסבון ולפנות לטיפול רפואי מידי!
  7. לישמניאזיס (שושנת יריחו) – מועבר על ידי זבוב החול יש להתמגן בפני עקיצות.
  8. ברוצלה – נפוץ באזורים מסוימים. מומלץ לא לצרוך מוצרי חלב שאינם מפוסטרים.
  9. לפטוספירוזיס – יש בכל המדינה להימנע מחשיפה (רחצה) במקווי מים שאינם מוסדרים.

* ההמלצות וההנחיות אינן מהוות תחליף לייעוץ רפואי.

כנסו למידע על : ויזה להודו

הבהרה – כותב המאמר אינו רופא ואינו בא להמליץ על שום טיפול. המידע במאמר מועתק מאתר משרד הבריאות ומאתר מרפאת “מור למטייל“. המידע ניתן כשירות לגולשי האתר ואין להסתמך עליו.